פסק-דין בתיק ת"א 91454/99

1.    התובעת, חברה העוסקת ביבוא ושיווק מכונות, מכשירים מכניים וציוד חשמלי, מייבאת מקדחות מתוצרת "MAKITA". בשנים 1996-1998 יובאו המקדחות בערכות שכללו בנוסף למקדחה, מטען ו-2 סוללות -  אחת מהן כעתודה.

לאחר שחרור הערכות מפיקוח המכס, הסוללות שנועדו לשמש כעתודה, הוצאו מתוך הערכות ושווקו בנפרד. הדבר התגלה בחקירה של אגף המכס והמע"מ, ובספטמבר 1998 הוצאו לתובעת הודעות חיוב בגין הסוללות הללו.

סכומי החיוב נגבו מהתובעת בדרך של קיזוז מהחזרים שהגיעו לה מרשויות המס. לפי חישובה של התובעת, הסכום שקוזז עומד על 246,165 ש"ח ל-27.4.2003, הוא המועד בו הוגש כתב התביעה במתכונתו האחרונה.

2.    החל מנובמבר 1998, ייבאה התובעת את הסוללות למקדחות בנפרד, ושילמה את מיסי היבוא כפי שנדרשו על ידי הנתבעת, כשהסכום שלטענת התובעת נגבה ממנה ביתר, משולם על ידה "אגב מחאה". בדרך זו שולם על ידי התובעת סכום  שליום 23.3.03 עמד על 709,270 ש"ח.

ביחס לסוללות שהופרדו מהערכות אשר יובאו בשנים 1996-1998, טענה התובעת תחילה, שיש למסות אותן כחלק מהערכה, חרף העובדה שהן הוצאו מהערכות ושווקו או נועדו לשיווק בנפרד.

בהמשך, חזרה בה התובעת מהטענה הזו, אך היא טוענת שעומד לה פטור מתשלום החסר לפי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח-1968, וכחלופה לתביעה העיקרית היא מבקשת השבה של סכום המס ששולם על ידה בדרך של קיזוז מהחזרי מס - 246,165 ש"ח.

לחלופי חלופין מבקשת התובעת השבה של סכום המס ששולם על ידה בגין סוללות שאומנם הוצאו מהערכות אך הוחזרו אליהן לאחר שהתחוור לתובעת ששלטונות המס מבקשות למסות אותן בנפרד. בראש זה נתבע סכום של  23,000 ש"ח.

3.    התביעה הראשונה והעיקרית הינה להשבת סכומי המס ששולמו על ידי התובעת, לטענתה ביתר: סכום המס העודף ששולם בדרך של קיזוז אשר ל-27.4.2003 עומד על 238,700 ש"ח,  וסכום המס העודף ששולם אגב מחאה שכאמור עומד על  709,270 ש"ח לאותו מועד.

התביעה להשבת הסכומים הללו נסמכת על הטענה שהסיווג הנכון של הסוללות לפי צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (להלן: " צו תעריף המכס" או " צו המכס")  הינו כ חלק של המקדחות, ולא כפי שהן מסווגות על ידי שלטונות המכס - " כמצברים".

הסיווג לפי עמדת הנתבעת מחייב את היבואן במכס בשיעור של 12% ובמס קניה בשיעור של 25% כשהשיעור האפקטיבי של המס הזה הוא 45%, בעוד שהסיווג לפי עמדת התובעת כרוך בתשלום מכס בלבד ובשיעור של 10%.

המחלוקת העיקרית נטושה אפוא בשאלת הסיווג הנכון של הסוללות למקדחות, כשאין חולק שללא הסוללות לא ניתן להפעיל את המקדחות וכן שהן מעוצבות באופן אשר מתאים במיוחד וככל הנראה, רק לדגמים של מקדחות מתוצרת MAKITA. סוללות מסוג אחד מוכנסות לתוך המקדחה "ונבלעות" בה; צורתן מוארכת ותואמת את מבנה הידית של המקדחה. הסוללות מהסוג השני מתחברות לידית המקדחה בחלקה התחתון כאילו היו תושבת שלה, וצבען שונה מצבע המקדחה. הסוללות משני הסוגים מסייעות בזכות משקלן לייצוב המקדחה, שכן ראש המקדחה כבד מהחלק המשמש כידית.

4.    הפרט שיוחד בצו המכס למצברים, ואין חולק שהסוללות הנטענות שבהן מדובר "עונות" לשם " מצבר" נקרא כך:

"85.07 מצברים חשמליים, לרבות חוצצים בעבורם, אם מלבניים (לרבות ריבועיים) או לא-

  3000 - ניקל קדמיום:-

  3010 --- שמשקל כל אחד הוא עד 10 ק"ג -

 3011/0---- שגובה דפנות המכל שלהם אינו עולה על 375 מ"מ".

הגם שהתובעת אינה חולקת על כך שהסוללות מתאימות לתיאור האמור לגישתה, הסיווג המתאים הוא בפרט 85.08.90 כפי שהיה בתוקף עד ליום 1.1.2002, שאז תוקן צו המכס (תיקון מס' 76) ומהתאריך האמור - בפרט 9919-84.67 אשר החליף את קודמו - פרט 85.08.90 הנ"ל.

וזה נוסחם של הפרטים הללו:

"85.08 כלים אלקטרו-מיכניים לעבודת יד עם מנוע חשמלי הנתון בגופם -